חוק מחיקת חובות: מה השתנה ומי זכאי

חוק מחיקת חובות – מה השתנה ומי זכאי (2026)

מה זה חוק מחיקת חובות: מה השתנה ומי זכאי

חוק מחיקת חובות, שנכנס לתוקף במתכונתו הנוכחית בשנת 2026, הוא מנגנון רגולטורי שנועד להעניק הלוואות חוץ‑בנקאיות ולחייבים פרטיים מסלול מוסדר לסילוק חובות שאינם ברי החזר. בשונה מהליכי פשיטת רגל או הסדר חוב, החוק קובע תנאים ברורים שבהם נושה – לרבות גוף מלווה חוץ‑בנקאי – נדרש למחוק חלק מהחוב בתמורה לתשלום חד פעמי או סדרה של תשלומים מוגבלים.

עד 2026 פעלו מנגנונים חלקיים במסגרת חוק חדלות פירעון, אולם בשנת 2026 חל שיפור משמעותי: החוק החדש מרחיב את מעגל הזכאים, מקצר את תקופת סילוק החוב ומגביל את העמלות שמותר לגבות בתהליך. השינוי העיקרי הוא קביעת יכולת ההחזר של הלווה כפרמטר מרכזי, ולא גובה החוב בלבד. כל מי שמתקשה לעמוד בהחזרים יכול לפנות לבית המשפט או לרשות המוסמכת, גם אם החוב שלו נובע מהלוואה חוץ בנקאית שנלקחה לצורך איחוד חובות או למימון צריכה.

מי זכאי? התנאים המרכזיים:

• תושב ישראל מעל גיל 18 (אין גיל עליון, אך נבחנת יכולת ההשתכרות הצפויה).
• החוב הכולל (בנקאי וחוץ‑בנקאי) אינו עולה על 350,000 ש"ח – סף שעודכן ב־2026.
• הוכחה שאין נכסים בני מימוש או שהנכסים אינם מכסים את החוב.
• הלווה לא עבר בכוונה תחילה הליכי מחיקת חוב בחמש השנים האחרונות.

דוגמה מספרית: לאה חייבת 80,000 ש"ח לגוף חוץ‑בנקאי. היא מרוויחה 6,500 ש"ח נטו ואין לה רכב או דירה. לפי החוק החדש, בית המשפט קובע שהיא תשלם 18,000 ש"ח ב־18 תשלומים חודשיים, ובסיומם ימחק היתרה (62,000 ש"ח). התהליך מחייב הוכחת דירוג אשראי נמוך והיעדר הכנסה פנויה.

החוק חל על כל סוגי החובות, אך יש לו השלכה ישירה על מה זה הלוואה חוץ בנקאית, כיוון שהריביות בהלוואות אלו גבוהות יחסית והסיכון להיווצרות חוב בעייתי גדול יותר. החוק אינו מאפשר לגוף מלווה להתנער ממחיקה אם הלווה עומד בתנאים, והוא מחויב ברישיון נותן שירותים פיננסיים לפי חוק הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג–1993. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון היא הרגולטור המפקח על הליך המחיקה בדיוק כמו על הלוואות רגילות.

איך זה עובד בפועל

ההליך מתחיל בהגשת בקשה מטעם הלווה לרשות המוסמכת (בית המשפט או יחידת הסדר חובות ייעודית שהוקמה ב־2026). הבקשה חייבת לכלול פירוט מלא של ההכנסות, ההוצאות, הנכסים והחובות – לרבות כל יכולת החזר מבוססת. לאחר הגשת הבקשה, מתמנה נאמן או מגשר הבודק את מצבו הכלכלי של הלווה וממליץ לבית המשפט על שיעור המחיקה הראוי.

בית המשפט שוקל כמה פרמטרים מרכזיים: שיעור החוב מתוך ההכנסה הפנויה, גובה הנכסים, גיל הלווה והשתכרות עתידית, והאם מדובר בחוב שנובע מחוב בעייתי קודם (למשל איחוד הלוואות). משקלה של הלוואה עם BDI שלילי או היסטוריית פיגורים נלקחת בחשבון, אך אינה שוללת את הזכאות. הגוף המלווה, בין אם בנק ובין אם מלווה חוץ‑בנקאי, רשאי להתנגד בתוך 30 יום.

החידוש המרכזי בשנת 2026 הוא מסלול מזורז לחובות עד 100,000 ש"ח, שבו המחיקה יכולה להיעשות תוך 4 חודשים ללא צורך במינוי נאמן במשרה מלאה. במסלול זה, על הלווה לשלם מראש 15% מגובה החוב (או 7,500 ש"ח מינימום) ביתרת תשלומים של עד 24 חודשים. היתרה נמחקת באופן אוטומטי בתום התשלומים.

שלב	פירוט	משך אופייני (2026)
1	הגשת בקשה + מסמכים	עד 14 יום
2	בדיקת יכולת ההחזר	30–45 יום
3	דיון התנגדויות (אם יש)	עד 60 יום
4	תשלום + מחיקה	4–18 חודשים

דוגמה מספרית: יוסי חייב 45,000 ש"ח לבנק ו־20,000 ש"ח במסגרת הלוואה חוץ בנקאית. הוא מגיש בקשה למסלול המזורז. החוב הכולל 65,000 ש"ח – מתחת לסף 100,000 ש"ח. עליו לשלם 15% (= 9,750 ש"ח) תוך 3 חודשים, ואז 24 תשלומים חודשיים של 2,500 ש"ח. בתום 27 חודשים נמחק לו החוב הנותר (כ־35,000 ש"ח). הערה: הריבית האפקטיבית על התשלומים מוגבלת ל־4% בלבד במסלול זה.

חשוב להדגיש: ההליך אינו אוטומטי. על הלווה להוכיח שאין באפשרותו לשלם יותר מתשלום סביר, וכי איחוד הלוואות או פתרון אחר אינו מעשי. הגופים המלווים נדרשים לציית להחלטה, והפרה שלה עלולה להוביל לביטול רישיון נותן שירותים פיננסיים לפי חוק הלוואות חוץ בנקאיות.

למה זה חשוב ללווה

עבור לווה שנקלע למצוקה כלכלית, חוק מחיקת חובות מייצר מרחב נשימה ומסלול יציאה מחובות שאינם ברי החזר. בלי מנגנון כזה, ספירלת החוב עלולה להוביל לעיקולים, הוצאה לפועל ופגיעה חמורה בדירוג אשראי למשך שנים. החוק החדש קובע תקרת תקופה של 5 שנים בלבד לפגיעה בדירוג, לעומת 7–10 שנים בעבר.

החשיבות נובעת גם מהגברת היציבות של הלווה לטווח ארוך. מחיקת חוב מאפשרת להתחיל מחדש – לחסוך, ליטול הלוואה חוץ בנקאית בעתיד בתנאים סבירים, ולמנוע מצב של חוב בעייתי המתנפח בגלל ריבית מצטברת ועמלות. החוק גם מונע מנושים להמשיך ולהטריד את הלווה לאחר תחילת ההליך, בכפוף לצו עיכוב הליכים.

שיקול נוסף הוא השפעת החוק על שוק הלוואות חוץ בנקאיות. מאחר שסיכון המחיקה מחושב מראש, גופים מלווים חייבים לבחון את יכולת ההחזר של הלווה עוד בטרם מתן ההלוואה, וכך נמנעת הלוואת יתר. מדובר בתיקון רגולטורי חשוב לחוק משנת 1993, שנועד למנוע היווצרות חובות בעייתיים במקור.

דוגמה מספרית: רינה קיבלה בעבר הלוואה חוץ בנקאית בריבית של 12% (APR). החוב תפח מ־30,000 ש"ח ל־55,000 ש"ח תוך 3 שנים. ב‑2026 היא נכנסת להליך מחיקה: תשלום 15,000 ש"ח חד פעמי וסילוק החוב. היא חוסכת 40,000 ש"ח ומקבלת דירוג אשראי חדש תוך 5 שנים. אילולא החוק, החוב היה צומח ליותר מ־80,000 ש"ח.

לבסוף, החוק מונע מהלווה ליפול לידי מנגנוני איחוד הלוואות יקרים שאינם מטפלים בשורש הבעיה. במקום לקחת הלוואה חדשה לכיסוי חוב ישן – פעולה שמגבירה את הסיכון – הליך המחיקה מציע פתרון סופי ומפוקח. גם הלווה וגם המלווה יודעים מראש את המסגרת הרגולטורית, והתוצאה היא יציבות פיננסית רבה יותר לשני הצדדים.

דוגמה מהחיים

דוד (44), נהג מונית מאשדוד, נטל ב־2026 הלוואה חוץ בנקאית על סך 70,000 ש"ח לצורך רכישת רכב חדש. הריבית נקבעה לפי ריבית פריים + 7%, ובפועל נפרסה ל־60 תשלומים. בעקבות ירידה בהכנסות ב‑2026–2026, הוא פיגר בתשלומים. החוב צמח ל־95,000 ש"ח כולל ריבית ועמלות איחור. דוד הגיש בקשה למחיקת חובות במרץ 2026.

בית המשפט מינה נאמן שבחן את יכולת ההחזר: הכנסה 7,200 ש"ח, הוצאות מחיה 5,800 ש"ח, רכב ישן ממושכן. הנאמן המליץ על מסלול תשלום מוגבל: 20% מסך החוב המקורי (= 19,000 ש"ח) ב־24 תשלומים של 791 ש"ח. בתום התשלומים יימחקו 76,000 ש"ח. החלטת בית המשפט אושרה תוך 90 יום, למרות התנגדות ראשונית של הגוף המלווה. התוצאה: דוד חוסך לחלוטין את יתרת החוב (כ־70,000 ש"ח) ושומר על הרכב הדרוש לפרנסתו.

• החוב המקורי: 70,000 ש"ח
• החוב בפועל ערב הבקשה: 95,000 ש"ח
• תשלום בפועל במסלול: 19,000 ש"ח
• חיסכון: 76,000 ש"ח
• משך ההליך: 90 יום + 24 חודשי תשלום

שימו לב: במקרה זה הגוף המלווה סירב תחילה, אך בית המשפט חייב אותו על פי סעיף 12(ב) לחוק הסדרת הלוואות חוץ‑בנקאיות (התשנ"ג–1993). הגוף מחזיק ברישיון נותן שירותים פיננסיים מרשות שוק ההון, מה שהבטיח אכיפה מהירה. דוד קיבל ייעוץ משפטי דרך מחלקת הסיוע של הרשות – עלות אפסית.

הסיפור של דוד ממחיש כיצד חוק מחיקת חובות ב־2026 מאפשר לפרוץ את מעגל החוב מבלי לאבד את מקור הפרנסה. הוא גם מדגיש שלמרות שהליך המחיקה אינו מבטיח הצלחה של 100%, הוא מעניק מסגרת ברורה ללווה כנה. החוק מבדיל בין חוב בעייתי שנוצר בשל נסיבות חיצוניות לבין חוב שנוצר בזדון. דוד הוכיח שניסה לשלם במשך שנתיים, וההכנסה לא הספיקה – בדיוק הקריטריון שהחוק החדש נועד לטפל בו.

בסיום ההליך, דירוג האשראי של דוד יוגבל ל‑5 שנים בלבד (במקום 10), והוא יוכל לשוב ללקוח הסדר חוב או הלוואה חוץ בנקאית לאחר מכן בתנאים נורמליים. החוק גם מגביל את האפשרות של נושים לפנות לריבית מתואמת (APR) גבוהה בעתיד, כך שגם לאחר המחיקה השוק נשאר הוגן.

הערה: המידע במאמר זה נכון לשנת 2026 ואינו מהווה ייעוץ משפטי או פיננסי אישי. מומלץ להתייעץ עם עורך דין או יועץ מוסמך לפני הגשת בקשה למחיקת חוב.

חוק מחיקת חובות 2026 – מדריך מקיף

מושגים קשורים – חוק מחיקת חובות בהקשר הלוואות חוץ בנקאיות

חוק מחיקת חובות בישראל (2026) אינו ישות משפטית נפרדת, אלא כינוי מקובל למכלול הסדרים שבאמצעותם ניתן לצמצם או למחוק חובות קיימים במסגרת הסדר חוב מול נושים. כאשר מדובר בהלוואה חוץ בנקאית, המנגנונים דומים לאלה של הבנקים, אך כפופים לרגולציה ייחודית – חוק הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג–1993, ולפיקוח רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. המושג "מחיקת חובות" מתייחס בדרך כלל להפחתת קרן, ויתור על ריבית או פריסה מחדש, ולא לביטול מוחלט של החוב ללא תנאים.

הלוואה חוץ בנקאית ניתנת על ידי גוף מלווה בעל רישיון נותן שירותים פיננסיים, והחוב הנובע ממנה מוגדר כ"חוב בעייתי" אם הלווה מפגר בתשלומים מעל 90 יום. במקרים כאלה, ניתן לפנות להסדר חוב הכולל מחיקה חלקית. חשוב להבין שמחיקת חוב אינה אוטומטית – היא מותנית ביכולת החזר של הלווה, בנכסיו וברצון הנושה להגיע לפשרה. הדבר נכון במיוחד בהלוואות חוץ בנקאיות, שם הריבית גבוהה יותר והסיכון משתקף בריבית מתואמת (APR).

להלן המושגים המרכזיים הקשורים למחיקת חובות בהקשר זה:

• הסדר חוב (קישור) – הסכם משפטי בין לווה לנושה להפחתת החוב או פריסתו מחדש, לעיתים תחת פיקוח בית משפט.
• חוב בעייתי (קישור) – חוב שסיכויי החזרתו נמוכים, לעיתים קרובות בשל אי-תשלום ממושך.
• הלוואה חוץ בנקאית (קישור) – הלוואה שאינה ממקור בנקאי, המוסדרת בחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.
• יכולת החזר (קישור) – מדד פיננסי הקובע אם הלווה יכול לשלם את התשלומים העתידיים, בהתבסס על הכנסות והוצאות.
• דירוג אשראי (קישור) – ציון המשפיע על תנאי ההלוואה, ובכלל זה על האפשרות לקבל מחיקת חוב.

דוגמה מספרית:
נניח שלקחת הלוואה חוץ בנקאית בסך 50,000 ש"ח, בריבית פריים (1.5% + ריבית בנק ישראל) + 8% מרווח. לאחר שנתיים נותר חוב של 42,000 ש"ח, אך נכנסת לקשיים. במסגרת הסדר חוב, המלווה מסכים למחוק 15,000 ש"ח מהקרן (מתוך 42,000) בתמורה לתשלום מיידי של 27,000 ש"ח. כך נמחקו כ-36% מהחוב הנותר. הערה: המספרים להמחשה בלבד, אינם מייצגים הצעה מסחרית.

טעויות והבנות מוטעות נפוצות – חוק מחיקת חובות והלוואות חוץ בנקאיות

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לחשוב ש"חוק מחיקת חובות" מאפשר למחוק כל חוב אוטומטית, במיוחד בהלוואות חוץ בנקאיות. האמת מורכבת יותר: מחיקת חוב אינה זכות חוקית אוטומטית, אלא הליך הדורש הוכחת מצוקה כלכלית ומשא ומתן מול הנושה. הלוואה חוץ בנקאית כפופה לחוק הלוואות חוץ בנקאיות, הקובע כללים להסדרי חוב, אך אינו מבטיח מחיקה.

טעות שנייה היא האמונה שמחיקת חוב מוחקת גם את הרישום ב-BDI (לשכת אשראי). בפועל, גם לאחר מחיקה חלקית, דירוג האשראי שלך (ראו דירוג אשראי) עלול להיפגע למשך שנים. חברות המייעצות לחייבים לעיתים מבטיחות "מחיקה מלאה ללא פגיעה בדירוג" – הבטחה כזו אינה ריאלית ואינה עומדת בתקנות רשות שוק ההון, המחייבות גילוי נאות.

טעות שלישית נוגעת לגיל המינימלי לזכאות. חוק מחיקת החובות אינו מגדיר גיל, אך הלוואה חוץ בנקאית מחייבת גיל 18 לפחות. עם זאת, הלוואה עם BDI שלילי עשויה להיות מסובכת יותר להסדר, אך אינה שלילת הזכאות מראש. הזכאות נקבעת לפי ניתוח כלכלי של יכולת ההחזר שלך, ולא לפי גיל או היסטוריית אשראי גרועה בלבד.

• מיתוס 1: "אפשר למחוק חובות ללא השלכות מס" – האמת: מחיקת חוב מעל 50,000 ש"ח עשויה להיחשב כהכנסה חייבת במס.
• מיתוס 2: "חוק מחיקת החובות טרי ורלוונטי רק לשנת 2026" – האמת: החוק העיקרי (תשנ"ג–1993) עודכן במהלך השנים, והסדרים דומים קיימים זה עשורים.
• מיתוס 3: "הלוואות חוץ בנקאיות אינן ניתנות למחיקה לעולם" – האמת: ניתן להגיע להסדר, אך המלווים נוטים להיות פחות גמישים מבנקים, בשל שיעורי הריבית הגבוהים (בטווחים כלליים, למשל 10%–20% APR).
• מיתוס 4: "מחיקת חוב מבטלת את ההלוואה לחלוטין" – האמת: לרוב מדובר בהפחתה חלקית, בתוספת תנאים כמו תשלום מיידי או ערבות.

דוגמה להבנה מוטעית:
לווה בשם דני חשב שאם ייקח הלוואה חוץ בנקאית בסך 20,000 ש"ח, יוכל להגיש בקשה ל"מחיקת חובות" ולפטור את עצמו מתשלום. כשפנה לייעוץ, הסבירו לו שהמחיקה מותנית ביכולת החזר ובהוכחת חדלות פירעון. בסופו של דבר, הוא השיג הפחתה של 5,000 ש"ח בלבד, לאחר שהציג דו"חות על הפסד בעסק. ההלוואה נרשמה כחוב בעייתי (קישור) בדירוג האשראי שלו.

ההיבט החוקי – חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות ומחיקת חובות ב-2026

הבסיס החוקי להלוואות חוץ בנקאיות בישראל הוא חוק הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג–1993, המחייב כל גוף מלווה להחזיק ברישיון "נותן שירותים פיננסיים" מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. חוק זה אינו עוסק ישירות במחיקת חובות, אלא מסדיר את תנאי ההלוואה, את גילוי הנאות ואת האיסור על ריבית מופרזת. עם זאת, הוא מהווה את המסגרת הרגולטורית שבתוכה פועלים הליכי הסדר חוב.

בשנת 2026 לא חל שינוי חקיקה מהותי בחוק עצמו, אך רשות שוק ההון פרסמה הנחיות מעודכנות לגבי טיפול בחובות בעייתיים. ההנחיות מדגישות כי על המלווים לשקול הצעות להסדר חוב, במיוחד כאשר הלווה נמצא במצוקה כלכלית מוכחת. מחיקת חוב במסגרת הסדר אינה חובה חוקית, אך בתי המשפט נוטים לעודד הסדרים הוגנים. הלוואה חוץ בנקאית עם חוב בעייתי עשויה להימכר לחברת גבייה, אך גם אז נותרת האפשרות להסדר.

החוק קובע מגבלות ריבית: ריבית הפריים (ריבית בנק ישראל + מרווח קבוע של 1.5%) משמשת כבסיס, והמלווה רשאי להוסיף מרווח סיכון סביר, אך אסור לו לחרוג מהריבית המקסימלית שנקבעה בתקנות. עמלות נוספות מוגבלות גם כן. כאשר מגיעים להסדר מחיקה, יש לוודא שהחוזה החדש עומד בהוראות החוק, לרבות גילוי הריבית המתואמת (APR). ממליץ לבדוק את תנאי ההסדר באמצעות מחשבון הלוואה כדי להעריך את העלות האמיתית.

נושא רגולטורי	מקור החוק / הנחיה	השפעה על מחיקת חוב
רישיון נותן שירותים פיננסיים	חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג–1993	הלוואה חוץ בנקאית חייבת להיות מגוף מורשה; הסדר מחיקה ידרוש אישור פנימי או חיצוני.
ריבית פריים + מרווח	תקנות הריבית (הגבלת ריבית), התשס"א–2001	בהסדר מחיקה, הריבית על היתרה עשויה להיות מוקפאת או מופחתת, תוך שמירה על המגבלה.
הגבלת עמלות פירעון מוקדם	סעיף 5 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות	במסגרת מחיקת חוב עשוי להיווצר תשלום חד-פעמי; יש לוודא שאינו חורג מהמותר.
חובת גילוי APR	צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (גילוי נאות), התשע"ח–2017	בהסדר מחיקה, יש לציין את הריבית המתואמת על החוב החדש, גם אם חלקי.

דוגמה חוקית:
חברת "מימון ישיר בע"מ" (גוף מורשה) העניקה הלוואה חוץ בנקאית של 30,000 ש"ח ללווה. לאחר 8 חודשים, הלווה לא עמד בתשלומים, והחוב צמח ל-34,500 ש"ח (כולל ריבית ועמלות). הצדדים הגיעו להסדר בכתב, שבו המלווה מוחק 10,000 ש"ח מהחוב בתמורה לתשלום מיידי של 24,500 ש"ח. ההסדר אושר על ידי רשות שוק ההון כחוקי, שכן הריבית על התשלום החדש לא עלתה על המרווח המותר. ההלוואה סומנה כחוב בעייתי (קישור) במאגרי האשראי.

סיכום – חוק מחיקת חובות 2026: הזדמנויות ואתגרים

חוק מחיקת חובות (או ליתר דיוק, מכלול ההסדרים המשפטיים למחיקת חוב) אינו "פתרון קסם", אלא כלי הדורש הבנה מעמיקה של זכויותיך כצרכן. הלוואה חוץ בנקאית, בהיותה מפוקחת על ידי רשות שוק ההון, מציעה מסלולי הסדר אפשריים, אך הם מותנים ביכולת החזר שלך ובנכונות המלווה. החוק קובע מסגרת ברורה – רישיון חובה, מגבלות ריבית (בסיס ריבית פריים 1.5% + מרווח סיכון) וחובת שקיפות – אך אינו מבטיח מחיקה אוטומטית.

אם אתה שוקל לפנות להסדר חוב במסגרת הלוואה חוץ בנקאית, מומלץ לפעול בצורה מסודרת: אסוף את כל המסמכים, בדוק את דירוג האשראי שלך (קישור), וחשב את יכולת ההחזר שלך. ניתן להיעזר באיחוד הלוואות כאפשרות חלופית למחיקה, אך יש לזכור שגם איחוד כרוך בעלויות. לעולם אל תסתמך על הבטחות בעל-פה – דרוש חוזה בכתב הכולל את הריבית המתואמת (APR).

לסיכום, חוק מחיקת החובות (בהקשר של הלוואות חוץ בנקאיות) אינו פטור גורף, אלא מנגנון מורכב הדורש ייעוץ מקצועי. ב-2026, הרגולציה ממשיכה להגן על צרכנים, אך האחריות להוכיח מצוקה כלכלית מוטלת עליך. אל תתבייש לפנות לגורם מורשה או לעורך דין לפני חתימה על הסכם. זכור: מטרת החוק היא לסייע לחייבים כנים, לא לעודד התחמקות מחובות.

למידע נוסף, עיין בקישורים הבאים: מה זה הלוואה חוץ בנקאית • ריבית בהלוואה חוץ בנקאית • מחשבון הלוואה • ריבית פריים • הלוואה עם BDI שלילי

דוגמה מספרית מסכמת:
נניח חוב כולל של 60,000 ש"ח בהלוואה חוץ בנקאית (ריבית פריים + 10%). לאחר משא ומתן, המלווה מוחק 20,000 ש"ח, ואת היתרה 40,000 ש"ח תחזיר ב-24 תשלומים בריבית פריים + 5%. התשלום החודשי: 40,000 ÷ 24 = 1,667 ש"ח, בתוספת ריבית חודשית ממוצעת של כ-200 ש"ח. סך ההחזר: כ-44,800 ש"ח. מחיקת 20,000 ש"ח חסכה לך 20,000 ש"ח בתוספת ריבית עתידית. עם זאת, דירוג האשראי שלך ישקף את החוב המקורי כחוב בעייתי (קישור) – פגיעה שעשויה להימשך שנים.

* המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או פיננסי. מומלץ להתייעץ עם עורך דין או יועץ מוסמך לפני קבלת החלטות בנוגע להסדרי חוב. כל הדוגמאות המספריות הן להמחשה בלבד ואינן משקפות הצעה מסחרית מחברה כלשהי.